#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. 1 האם קריאת המגילה דוקא בעשרה או אף ביחיד?	"שלא בזמנה - לכו&quot;ע דוקא בעשרה.<p dir=""rtl"">בזמנה - רב אמר אף ביחיד, ורב אסי אמר דוקא בעשרה, הוי עובדא וחש רב להא דרב אסי.</p><p dir=""rtl"">(רש&quot;י ביאר שנחלקו לכתחילה, אבל בדיעבד לכו&quot;ע אפשר ביחיד והלכה כרב אסי דחש ליה רב, אבל בתוס' וברי&quot;ף נראה שנקטו שנחלקו אף לענין דיעבד שרב אסי אמר אף בדיעבד לא יצא ורב סבר אפ' לכתחילה קורא ביחיד והלכה כרב, מכל מקום כתב הר&quot;ן ודאי שמצוה מהמובחר יש ברוב עם &lt;ע' בבהגר&quot;א שהשו&quot;ע נקט כדעת רש&quot;י, אבל דעתו נוטה לדעת הרי&quot;ף ותוס'&gt;).</p>"	מגילה ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. 2 איזו היא עיר גדולה?	כל שיש בה עשרה בטלנים של בית הכנסת.	מגילה ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. 3 מנין שאין מונין ימים לשנים ושעות לחודשים (ומה הביאור בזה)?	"ימים לשנים - רבי אבא אמר שמואל &quot;לחדשי השנה&quot; חודשים אתה מונה לשנים ולא ימים. (כגון הנודר קונם יין שאיני טועם לשנה, מונה י&quot;ב חודש מיום ליום ואינו מוסיף י&quot;א ימי שנת החמה.)<p dir=""rtl"">שעות לחדשים - רבנן דקסרי בשם רבי אבא &quot;עד חודש ימים&quot; ימים אתה מחשב לחדשים ולא שעות. (כגון האומר לאשה הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן ועד חודש זה, והיה חודש חסר כיון שהגיע יום כ&quot;ט מגורשת אף שחודש הוא כ&quot;ט יום ומחצה.)</p>"	מגילה ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ה. 4 קריאת המגילה, זמן עצי כהנים, תשעה באב, חגיגה והקהל, האם מקדימים או מאחרים ומדוע?<p dir=""rtl"">כיצד תתבאר הבריתא 'חגיגה וכל זמן חגיגה מאחרין' (3)?</p>"	"קריאת המגילה&nbsp;&nbsp;- מקדימים, דכתיב &quot;ולא יעבור&quot;.<p dir=""rtl"">תשעה באב - מאחרים, שאין מקדימים הפורענות. זמן עצי כהנים, חגיגה והקהל - מאחרים שאם יקדימו עדין לא בא זמנם &lt;טעם לעצי כהנים הוא מרש&quot;י&gt;.</p><p dir=""rtl"">'חגיגה וכל זמן חגיגה' - רב אושעיא ביאר חגיגה בשבת ועולת ראיה תמיד, וכב&quot;ש שאין מקריבים ביו&quot;ט. רבא חגיגה כל זמן חגיגה מאחרים ולא יותר, דעבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו. רב אשי אמר שכל זמן חגיגה מאחרים אפ' עצרת שהוא רק יום אחד.</p>"	מגילה ה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה: 1 אלו ג' דברים אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא שעשה רבי (פורים, י&quot;ז בתמוז ות&quot;ב)?	נטע נטעיה בפורים, רחץ בקרונה של ציפורי בי&quot;ז בתמוז, בקש לעקור ת&quot;ב, ביאר רבי אבא בר זבדא שהיה ת&quot;ב שחל להיות בשבת ונדחה ואמר רבי כיון שנדחה ידחה, ולא הודו לו חכמים.	מגילה ה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה: 2 האם פורים מותר בעשית מלאכה, ומדוע רבי נטע נטיעה בפורים (3)?	"רב יוסף תני פורים אסור בעשית מלאכה דכתיב &quot;שמחה ומשתה ויום טוב&quot;, רבי נטע ביום שאצלו אינו פורים, ואף שאסרו את של י&quot;ד בט&quot;ו ולהיפך ה&quot;מ בהספד ותענית אבל במלאכה אינו אסור אלא יומו.<p dir=""rtl"">רבה בריה דרבא אמר שלא קבלו עליהם איסור מלאכה, דלבסוף כתיב רק &quot;לעשות אותם ימי משתה ושמחה&quot;. מכל מקום מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה ודאי שאין לעשות, אבל במקומו של רבי נהגו לעשות.</p><p dir=""rtl"">נטיעה של שמחה {כגון אבוורנקי של מלכים} ודאי מותר, ואמר רבא שזה מה שנטע רבי.</p>"	מגילה ה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה: 3 האם טבריא היא עיר המוקפת חומה לענין בתי ערי חומה ולענין קריאת ט&quot;ו ומה צדדי הספק?	"טבריא מוקפת חומה מג' צדדים וים מצד רביעי. לגבי בתי ערי חומה ודאי שאינה כעיר חומה דכתיב &quot;אשר לו חומה סביב&quot; ולא שימה חומתה. <p dir=""rtl"">הסתפק חזקיה האם הגדר של מוקפים לענין מגילה הוא שמוגנים ואם כן בטבריא קוראים בט&quot;ו, או שמכוסים ואם כן קוראים בי&quot;ד, לכן מספק קרא בשניהם. רבי לתרוץ אחד בגמרא לא הסתפק ופשוט לו (בגמרא איתא כמוקפים, ולמסקנא אינו מוכח).</p>"	מגילה ה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה: 4 הוצל האם מוקפת חומה מימות יהושע בן נון?	לל&quot;ק רב אסי הסתפק ולכן קרא בי&quot;ד ובט&quot;ו, א&quot;ד אמר רב אסי שהוצל של בנימין מוקפת חומה מימות יהושע בן נון.	מגילה ה:		
